אשה אחת, סיפרה על ילדותה הקשה, וכולנו מחינו דמעה.
פתאום ירדו המסיכות, החשש והמרחק הפנימי….
כל אחת חוותה בליבה כאילו היתה במקומה, כל אחת שאלה את עצמה- איך אפשר, וכמה קשה .
האמת, הדיבור על הדברים היומיומיים הפשוטים שמרגישים- יוצרים את הקשר האמיתי. זאת עובדה.
בגלל זה, שוררת אהבה גדולה בקבוצה- אנו יודעות, שהרקמה האנושית העדינה בינינו- תטווה את הקורים של האחווה והתקווה.
