פרשת "ויחי" בוקר טוב וסוף שבוע נפלא ומואר ל…כ…ו…ל…ם…!!!
אור גדול ל…כ…ו…ל…ם…!!!
חבריי היקרים, פרשת "ויחי" אותה נקרא בע"ה בשבת, החותמת את חומש בראשית, פותחת בתיאור אחד מרגעי השיא בחיי יעקב כאשר ביומו האחרון עלי אדמות הוא זוכה לראות את שנים עשר בניו עומדים ביחד סביב מיטתו. עם זאת, יודע יעקב כי ההבדלים ביניהם מהותיים, וכל אחד מהם הוא עולם ומלואו. ועל בסיס עובדה זו בוחר יעקב במעמד זה ללמד את כולנו על סוד יכולתה של חברה אנושית לשרוד לאורך זמן. מעניין לראות שיעקב אינו משוחח עם כל אחד מבניו "בארבע עיניים", הוא בוחר להבליט באוזני כולם את התכונה הייחודית של כל אחד מהם המבדילה אותו מאחיו…הוא נוקט בדרך זו כדי שכולם יפנימו וילמדו להכיר הן בייחודם והן על חובת כיבוד ייחודו של האחר. נותן התורה באמצעות סיפור זה מלמד אותנו על יופיו של הפסיפס הנפלא והמהודר המייחד אותנו כעם, וכמה חבל שאנו איננו משכילים לראות את הדברים נכון ומפספסים בכך את עוצמת האחדות. יקיריי, נמצאים אנו ערב בחירות ולמרות שהחברה שלנו מורכבת מקהלים שונים וכל זרם ודעותיו,אסור לנו לשכוח שעם אחד אנו !!! לצערנו הגדול דווקא מבקשי רעתנו בעת הנוכחית, הם שמאחדים אותנו במחשבתם ורואים את כולנו כיחידה אחת בה בשעה שאנו לא רואים זאת כך לא חבל??? בל נשכח כי יכולתנו לעמוד מול האתגרים העומדים מולנו (ולא מעטים הם…) טמונה בהבנת המושג "ביחד!!!"
רעיי, בסוף הפרשה מבקש יוסף מאחיו: "…אנכי מת ואלוהים פקד יפקוד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת…" והמילים מעוררות לא מעט תהיות כמו גם חששות שכן מי יודע מה באמת צופן העתיד לצאצאי המשפחה בארץ הזו? מדוע יזדקקו לעזרת האלוקים? אך כמו שיעקב לקח עמו אל הקבר את סוד אחרית הימים כאשר לא הצליח לגלותו לבניו, עושה זאת גם יוסף הממשיך ואומר: "…וישבע יוסף את בני ישראל ויאמר: פקד יפקד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה…" והדברים די מלחיצים….יקיריי, גם בחיינו כמו אצל אחי יוסף שם במצרים הקדומה, רב הסתום על הגלוי…לא אחת גם אנו חשים שהחיים שלנו לא תמיד מתנהלים כפי שהיינו רוצים וחושבים שהם צריכים להתנהל…לעתים די קרובות אנו חשים שאיזו יד נעלמה "מתעללת" בנו, טורפת את הקלפים בחיינו, שום דבר לא הולך לנו, אם זה בבית, בעבודה, בחברה, במדינה וכל הרע שבעולם נדבק אלינו…באווירה כזו ישנם הנשברים ומרימים ידיים וחבל!!!! גם אחי יוסף התחבטו בסוגיה זו עת שבו מהלוויית אביהם, ובהיותם בטוחים שהנה הגיע הרגע שיוסף ייפרע מהם על כל הסבל שעבר בגללם, הם בדו מלבם "צוואה רוחנית" שבה ביקש כביכול אביהם מיוסף שימחל להם. ומה משיב יוסף? "…אל תיראו….ואתם חשבתם עלי רעה אלוקים חשבה לטובה למען עשה כיום הזה להחיות עם רב…" חבריי, הבה נפנים את המסר העמוק שבדברים הללו ונבין שכל מעשיו של הקב"ה לטובה הם גם אם לעת עתה אין אנו רואים זאת !!! לכן, גם כאשר נדמה שהאור בחיינו כבה ונעלם, אסור להתייאש ולהרים ידיים, עלינו להאמין ולדעת שתמיד אחרי העלטה הכבדה זורחת השמש ומכל "הרע" שחווינו יצא רק טוב ובגדול!!!
יקיריי, בכל עת שאנו מסיימים קריאתו של חומש בבתי הכנסת ,אנו נוהגים להכריז בקול רם "חזק חזק ונתחזק!!!" מה נלמד מכך? חבריי,במהלך "המסע האישי" שלנו בחיים, אנו עוברים שלבים שונים בהתפתחותנו ובהתקדמותנו, ולא תמיד בשעה שמסתיים פרק אחד מתחיל פרק חדש…וכאשר זה קורה, אי הודאות, מלחיצה אותנו וממלאת את פנימיותנו בחשש מהבלתי צפוי, ואנו מחפשים נקודות אחיזה בכל מקור שהוא וזה טבעי ומוכר…בעצם ההכרזה "חזק חזק ונתחזק" (אותה יכולים אנו לבטא בכל עת) אנו ממלאים את פנימיותנו באנרגיות חיוביות המסייעות לנו להמשיך, מתוך אמונה כי ביכולתנו לנהל נכון את השינוי ולהצליח!!! חבריי, היום הוא י' בטבת "צום העשירי" היום בו החל המצור על ירושלים ומבטיח הנביא זכריה בנבואתו: "….צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו…!!!" זכרו חבריי, כדי שנראה במימוש הנבואה , עלינו לפעול ולעשות ולא לשבת בחיבוק ידיים ולהמתין…לכל אחת ואחד מאתנו יכולות ועוצמות אדירות ולכן מחובתנו להוציאם מן הכוח אל הפועל!!! לכן, עלינו לקום בעוז ובנחישות, לקחת אחריות לחיינו ולנהל נכון את השינוי בחיינו. הבה נפיק לקחים מהעבר, נמנף את ההצלחות ונמשיך בשמחה לפרק הבא בחיינו, כי החיים יפים חבריי היקרים ורק בידנו הדבר!!!
