שר החינוך, הרב שי פירון שאל שאלות נוקבות כגון מהו האופק הרעיוני והרוחני של הנוער. במקום שנהיה מול או נגד- הציע שהמועצה תהיה עם, כחלק מהנהלת ביה"ס. דרך הטכנולוגיה יודעים אמנם הכל ומהר. השאלה, לא מה יודעים אלא לאן לוקחים את זה..מה אומר לנו היחס לבני אדם ומה מהות התיחסותינו למין האנושי..בורחים מבעיות משמעות לבעיות משמעת.
השר סיפר, שבביתו אין כללים- כי כולם מרגישים שייכות. המשמעות, העתיד, החזון ותיקון עולם- אלו הנושאים שאסור לפספס. על התלמידים לחלום בגדול כדברי השר. כדי להוביל ולתקן את העולם עלינו לתקן את עצמינו.
שומה עלינו להלחם בגזענות, בחוסר השוויון. אנו אמורים לשאוף למדינה אינטגרטיבית, שבה תשלוט הרוח. האם הטכנולוגיה תיצור אותנו יותר טובים או יותר סולידריים?
יש להעביר את השאלות שלנו מלמה (קמץ מתחת ללמד), ל- למה (שווא מתחת ללמד) שזו המשמעות. לכל אחד תפקיד ושליחות. על הצעירים למצות את הכישורים, להיות בריאים ומאושרים.
בגלל שאנו חברה רב רובדית, מרובת קבוצות וקהילות, נמנעים מלדבר על ערכים כמו ציונות, אהבת אדם, שיוויון ועוד. הפכו זאת לפוליטיקה. אך אלו שייכיםלכולם. חשוב שכל אחד ישאיר חותם ערכי..בביה"ס ראוי שיהיה מקום של דיאלוג, זהות ולא בעיות משמעת. יש כה הרבה אנשים שזועקים לעזרה, שרוצים להיות חלק מכולם. היכולת להקשיב- צריך להיות הקריטריון של מערכת חינוכית ראויה.
יו"ר מועצת התלמידים הארצית- יובל כחלון אמר שזו הפעם הראשונה שישבו יחד לנתח נושאים חינוכיים משמעותיים ודיבר בעד סולידריות חברתית ועל הפגיעה באוכלוסיות חלשות שאיננו מתיחסים אליהם. עוד הוסיף ודיבר על שינוי פני החברה והצורך בתיקון עולם.
ראש מינהל חברה ונוער- ארז אשל, קרא לבני הנוער לקבל כל אדם כפי שהוא ולהמנע מהכללות על רקע שיוך דתי, מגזרי, מגדרי- ולקיים את ערך שוויון האדם וכבודו. כמו כן, דיבר על קיום מפגשים חברתיים, לבני נוער מכל המגזרים לשם קרוב לבבות, דו קיום, הבנת האחר וקבלתו.
