יכולת ההשרדות שלנו כעם וכחברה- מותנית בחיבור שלנו איש לרעהו: בתחושה שאנו מרגישים את מה שעובר על השני ומזדהים אתו/ה.
אנו כולנו שותפים לגורל אחד. דרך תמיכה והשפעה הדדית, נוכל להתגבר על מכשולים, על אתגרים מורכבים ועל הרבה כאב וקושי.
מאחר וכולנו חלק מאחד, הרי שמה שקורה לילדים שלנו-נוגע לכל אחד מאתנו. בדיוק כמו במשפחה.
לכן, מה שקורה לילדים החטופים – מדיר שינה מעיני כולנו. כי הם שלנו. הם חלק מהמשפחה.
אנו מחבקים את המשפחות ואת הילדים, ומתפללים לשלומם. אנו מתפללים לחזרת הבנים הביתה, בריאים ושלמים במהרה בימינו. א מ ן
